| כדי לענות על שאלה זו עלינו לעיין במשנה במסכת טהרות | וכתב הטור סי' רפ"ו שאביו הרא"ש כאשר ראה שהש"צ התפלל שחרית לאט וסרב להזדרז, הוא התפלל מוסף יחיד כדי שלא יאחר להתפלל אחר שבע שעות |
|---|---|
| תשובה: תפילת ערבית נתקנה על ידי יעקב אבינו עליו השלום, ובהתאם לכך תקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל תפלת שמונה עשרה גם בלילה וקבעו זמנה כנגד הקרבת חלקי הקרבנות שלא הספיקו להקריבם במהלך היום | ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הוכיח שגם רבינו האר"י, לא היה מתפלל אלא סמוך לשקיעה, לפני השקיעה, ולא עם השקיעה ממש, שהרי האר"י היה מתפלל מנחה עם תפילין של שימושא רבה , והוא היה נזהר להסיר את התפילין לפני השקיעה, ואם כן בודאי שמה שנהג האר"י להתפלל מנחה מאוחר, אין הכוונה שהיה מתפלל עם השקיעה ממש, אלא סמוך ולפני השקיעה |
ר"ת מתבסס על הגמרא בכז ע"א שמספרת על רב, שהיה נוהג להקדים את תפילת ערבית בלילי שבתות.
24| רבי יהודה הבין שתפלת מנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים, שהיה קרב עד פלג המנחה, ולכן ניתן להתפלל ערבית כבר משעת פלג המנחה | |
|---|---|
| שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה תשובה: שנינו במסכת חולין דף קג: כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים | פרק ד' משנה א' בפרקים ובמשניות הקודמות, למדנו בעיקר את הלכות 'קריאת שמע' וברכותיה, היום נתחיל ללמוד פרק חדש — הפרק הרביעי ב'מסכת ברכות', שבו נלמד את הלכות 'תפילת העמידה' שנקראת במשנה 'תפילת שמונה עשרה', במשנה שנראה היום נלמד, מהו הזמן שבו צריך להתפלל את תפילת העמידה — בתפילת 'שחרית', בתפילת 'מנחה' ובתפילת 'ערבית' וכן בתפילת 'מוסף' |
.
25