ואינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה, שנאמר דברים כה והפילו השופט | אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת; גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשֵּׁם אֶחָד בִּלְבָד: הַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, וְהָאוֹכֵל חֵלֶב, וְדָם, וְנוֹתָר, וּפִגּוּל, וְטָמֵא, הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהָאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים |
---|---|
תוספות: שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת | ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה |
היה מגלח כל היום, אינו חייב אלא אחת.
12ח,ב אמר לשומר חינם איכן שורי--אמר לו מת, והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד, נשבר, והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד, נשבה, והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד, נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד, אבד, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב--משביעך אני, ואמר אמן--פטור | יג ידה טפח רוחבה טפח מגעת עד פי כרסו ומכה אותו אותו שליש מלפניו ושתי ידות מאחריו אינו מכה אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה שנאמר והפילו השופט והמכה מכה באחת ידו בכל כוחו |
---|---|
טענו חיטים, והודה לו בשעורים--פטור; ורבן גמליאל מחייב | מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה |
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר : "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע; אִם לוֹא יַגִּיד" וְגוֹמֵר.
25רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כַּזַּיִת | פירוש לספר משלי של מצודת דוד פרק טו פסוק ל |
---|---|
מאחורי הפסטיגל תמיד עומד מסר מיוחד, וכמדי שנה - הפעם המסר החברתי הוא העצמת האישה והעלאת המודעות כלפי המגדר והיחס לנשים | לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי; לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא; וְכָל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא |
אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
24