| המשפחה האחרונה, משפחת כנפו, עזבה את הקמפ ב-1975 | האוכלוסייה הצעירה של היישוב מלאה עד מהרה את הקריה בילדים קטנים, שנזקקו למסגרת חינוכית |
|---|---|
| באותה שנה נמסר שהחוף הועבר לניהול של גורם חדש | בשנים 1955 עד 1960 ניהלו את המלון חנה וקלמן טייכנר |
דמי הכניסה לחוף עמדו על חמישה גרוש ולמרות זאת הגיעו מתרחצים מכל האזור ליהנות משירותי החוף האיכותי כולל מחיפה ולכן היה שירות אוטובוסים לגליה גם מחיפה.
7| במרפאה, שבימי הגשם בחורף דלפו המים מהגג, עבדו בעשורים הראשונים, הרופא ד"ר משה גובשיוב, אשר הגיע לקריית ים מ לאחר שנפלה לידי ה ב, והאחות לאה מוזה, אשר בנמרצותה, במסירותה ובאהבתה, הייתה למופת | המחזור הראשון סיים את לימודיו ב- |
|---|---|
| הצריף הדרומי, שהיה למעשה פחון, שימש מטבח חיילי הצבא הבריטי ואחרי פינויים שימש בית כנסת עד עת נחנך בית הכנסת "אהבת משה" ע"ש משה אדלר ברחוב ביאליק | חוף גליה ומלון מיאמי היו חלק מחזון גדול של תיירות ואתרי נופש לאורך החוף, חזון שטרם התממש |
במאפייה פעלו תנורי אפיה חשמליים משוכללים לזמנם, ובזכות האווירה המשפחתית ביישוב הקטן, נהגו נשות הקריה מדי פעם לאפות בה מאפים שונים עבור משפחותיהן.
1