ולכאורה נראה דגם מחלוקת זו תלוי בשאלתנו הנ"ל, דאם כל קריאת התרגום אינה קריאה בפני עצמה אלא לפרש את המקרא ודאי מסתבר לקרוא את התרגום עם כל פסוק ופסוק אבל אם קריאה שלישית היא, מסתבר להשלים פרשה או ענין ושוב לקרותו בתרגומו, ודו"ק כי קצרתי משום פשוטן של דברים | בפסקי הריא"ז, הלכות ברכות פרק א' הלכה יט הביא ששניתן להשלים את הקריאה אף בתוך ימי השבוע שלאחר השבת, הוא לומד זאת מהגמרא בפסחים דף קו ע"א שפוסקת שמי שלא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד רביעי בשבת - מכאן, שהימים ראשון עד רביעי נחשבים קשורים לשבת שלפניהם |
---|---|
בדרכי משה סימן רפה הביא את שיטת הכלבו סימן לז , לפיה אין לקרוא בזמן מנחה של שבת, אבל הרדב"ז סימן רפח דחה שיטה זו | ניתן להסביר את מחלוקת הראשונים בהגדרת זמן החיוב, כמחלוקת בהבנת דין קריאת שנים מקרא ואחד תרגום |
Some say that one should read each verse twice and then the translation to it.
7אולם רבינו פרץ חולק עליו, וסובר שבגמרא במסכת פסחים נאמר דין זה בהקשר למצות הבדלה, שניתן להבדיל עד ליום רביעי בשבוע הבא, אך אין ללמוד מכך לגבי קריאת הפרשה, שתלויה בקריאת הציבור, ומאחר ובמנחה בשבת כבר החלו לקרוא את הפרשה הבאה, לא ניתן להשלים את הפרשה הקודמת, שהרי אי אפשר לומר במקרה זה שהוא משלים פרשיותיו עם הציבור | משיטת הרא"ש עולה שהצורך בתרגום הוא לא רק להבנת פשט הדברים, אלא גם להבנת דברים שלא ניתן להבינם סתם כך המתוך המקרא עצמו |
---|---|
Rav Huna bar Yehuda said that Rabbi Ami said: A person should always complete his Torah portions with the congregation | לשיטתם גם הקריאות בשבת במנחה ובימי שני וחמישי נחשבות לקריאת הצבור |
ראב"ן - כשאין ציבור בעיר, צריך לקרוא בעצמו באופן שקורא הציבור שנים מקרא ואחד תרגום , ובמקביל לזמן קריאת התורה הציבורית שבבית הכנסת.
28