| תלמידי תיכון בן צבי לומדים לשון עברית בכיתות י'-י"א | אופן הלימוד מהפסוק הוא משום שלכאורה לפי קל וחומר זה היה על מרים להיות מסוגרת על כל פנים שבועיים, ומכך שהתורה הורתה על הסגרתה למשך שבוע בלבד — הרי ש"דיו לבא מן הדין להיות כנדון" |
|---|---|
| הערכת התלמידים בשלב זה היא הערכה חלופית - יצירת תיק עבודות - תלקיט פורטפוליו המתעד את העבודות והמבחנים במהלך השנה | בלשון חז"ל מכונה מידה זו גם "דין", וכאשר דבר מסוים עשוי להלמד גם בקל וחומר, הם אומרים "והלא דין הוא" משנה פסחים ו, ב ורבים נוספים |
התורה עוסקת רק בשור וחמור של האויב, ומקל וחומר למדו חז"ל שיש לנהוג כך אף בשור וחמור של ידיד.
8| כיוון שכך, ישנם הסוברים שגם מידה זו, אינה יכולה להתבסס על היגיון של כל אדם; והם סוברים שישנה מסורת או כללים העוברים במסורת המלמדת מתי ניתן להשתמש במידה זו | שכן אם אביה היה נוזף בה — ודאי הייתה נזופה למשך שבוע, קל וחומר כלפי נזיפתו של ה' שתהיה שבוע |
|---|---|
| לעיתים, כדי לציין קל וחומר חזק במיוחד משתמשים בביטוי קל וחומר בן בנו של קל וחומר, למרות שהמשמעות המקורית של ביטוי זה היא דווקא "קל וחומר" חלש, מאחר שמקור ההשוואה עצמו נלמד ב"קל וחומר" | נפסק דינה לשהות מחוץ למחנה שבעה ימים, והנימוק: "ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים", הרי לנו לימוד בדרך קל וחומר: כשם שאם אביה היה נוזף בה הייתה מתביישת שבעה ימים, כשהקב"ה נוזף בה על אחת כמה וכמה |
מידה זו נמצאת באופן מפורש לא רק בפרשנות חז"ל, אלא אף בטקסט המקראי גופו.
29| אך השימוש בקל וחומר אינו מוגבל להלכה, והוא משמש אף באגדה | כלומר, ירמיהו נענה שאם במצב הנוכחי הוא מתקשה, מה הוא יעשה כשיהיה יותר גרוע |
|---|---|
| חשוב לציין שהכלל של "דיו" תקף גם לגבי הדין שמהווה את הצד החמור המאפשר לימוד של קל וחומר | מקורו של כלל "דיו" זה, הוא מה ב: "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים |
ההערכה בשלב זה מהווה 30% מציון הבגרות בעברית.
21